ד,ה מותר הקטורת, מה היו עושין בה: מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין, ונותנין אותה לאומנין בשכרן; וחוזרין ולוקחין אותה, מתרומה חדשה. ואם בא החודש בזמנו, לוקחין אותה מתרומה חדשה; ואם לאו, מן הישנה.
ד,ו המקדיש נכסיו, והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הציבור–יינתנו לאומנין בשכרן, דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי, אינה היא המידה, אלא מפרישין מהן שכר האומנין, ומחללין אותם על מעות האומנין, ונותנין אותם לאומנין בשכרם; וחוזרין ולוקחין אותם, מתרומה חדשה.
The Rav will no longer be giving Shiur on Thursday nights until after the summer.
ד,ג מותר שיירי הלשכה, מה היו עושין בהן: לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבה אומר, אין משתכרין משל הקדש, אף לא משל עניים.
ד,ד מותר התרומה, מה היו עושין בה: ריקועי זהב ציפוי לבית קודשי קודשים. רבי ישמעאל אומר, מותר פירות לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת. רבי עקיבה אומר, מותר תרומה לקיץ המזבח, מותר נסכים לכלי שרת; רבי חנינה סגן הכוהנים אומר, מותר נסכים לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת: זה וזה, לא היו מודים בפירות.
Shea Rubenstein
JCC of Marine Park
2076 Flatbush Ave
Brooklyn NY 11234T: 718-407-1832
F: 718-228-8505
E: shea
W: www.jccmp.org
www.projectmachal.org
With gratitude to Hashem we will be making a bris IYH Friday morning at R Twersky’s shul 3118 Quentin Road, between East 31st and East 32nd St. Davening at 7am Bris to follow.
Menachem & Dina Thurm
ד,א התרומה, מה היו עושין בה: לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, והעומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, וכל קרבנות הציבור. שומרי ספחים בשביעית, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי יוסי אומר, אף הרוצה להתנדב שומר חינם; אמרו לו, אף אתה אומר, שאינן באין אלא משל ציבור.
ד,ב פרה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית–באין מתרומת הלשכה. כבש פרה, וכבש שעיר המשתלח, ולשון שבין קרניו, ואמת המים, וחומת העיר ומגדלותיה, וכל צורכי העיר–באים משיירי הלשכה; אבא שאול אומר, כבש פרה, כוהנים גדולים עושין אותו משל עצמן.
ג,ג של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו, וזורקו לפני התורם, והתורם מתכוון, ודוחפו לקופה. אין התורם תורם, עד שהוא אומר להן, אתרום, והן אומרין לו, תרום תרום תרום, שלושה פעמים.
ג,ד תרם את הראשונה, וחיפה בקטבליות, השנייה, וחיפה בקטבליות; השלישית, לא היה מחפה. ולמה לא היה מחפה, שמא ישכח ויתרום מן התרום. תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל, והשנייה לשם הכרכים המוקפין לה, והשלישית לשם בבל ולשם מדיי ולשם המדינות הרחוקות.
ג,א בשלושה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה–בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג; והן גרנות של מעשר בהמה, דברי רבי עקיבה. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באב; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בניסן, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי–מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב; לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול.
ג,ב בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא. אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע–שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר: לפי שאדם צריך לצאת ידי הברייות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום–שנאמר "והייתם נקיים מה’, ומישראל" (במדבר לב,כב), ואומר "ומצא חן, ושכל טוב–בעיני אלוהים, ואדם" (משלי ג,ד).
Mazel Tov to Menachem Thurm upon the birth of a boy today. The Shalom Zachor will take place in the Shul after 9:30 tonight.May we continue to share in Simchas!
ב,ד אמר רבי שמעון, מה בין שקלים לחטאת–אלא שהשקלים יש להן קצבה, ולחטאת אין לה קצבה. רבי יהודה אומר, אף לשקלים אין להן קצבה: שכשעלו ישראל מן הגולה, היו שוקלין דרכונות; חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעים, ביקשו לשקול דינרין. אמר רבי שמעון, אף על פי כן, יד כולם שווה; אבל חטאת, זה מביא בסלע וזה מביא בשתיים וזה מביא בשלוש.
ב,ה מותר שקלים, חולין; מותר עשירית האיפה, מותר קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות–מותרן נדבה. זה הכלל–כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה, מותרו נדבה; מותר עולה, לעולה. מותר מנחה, למנחה. מותר שלמים, לשלמים; ומותר הפסח, לשלמים. מותר נזירים, לנזירים; מותר נזיר, לנדבה. מותר שבויים, לשבויים; מותר שבוי, לאותו שבוי. מותר עניים, לעניים; מותר עני, לאותו עני. מותר מתים, למתים; מותר המת, ליורשיו. רבי מאיר אומר, מותר המת, יהא מונח עד שיבוא אלייהו ז"ל; רבי נתן אומר, בונין לו נפש על גבי קברו.
