ד,ב פעם אחת לא נכנסו לנמל, עד שחשיכה. אמרו לו לרבן גמליאל, מה אנו לירד. אמר להם, מותר, שכבר הייתי מסתכל; והיינו בתוך התחום, עד שלא חשיכה.
ד,ג מי שיצא ברשות, אמרו לו, כבר נעשה מעשה–יש לו אלפיים אמה לכל רוח; אם היה בתוך התחום, כאילו לא יצא–שכל היוצאין להציל, חוזרין למקומן.
ג,ט רבי דוסא בן הרכינס אומר, העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר, החליצנו ה’ אלוהינו את יום ראש החודש הזה, אם היום אם למחר; ולמחר הוא אומר, אם היום אם לאמש. ולא הודו לו חכמים.
ד,א מי שהוציאוהו גויים או רוח רעה, אין לו אלא ארבע אמות; החזירוהו, כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת, נתנוהו בדיר או בסהר–רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרין, מהלך הוא את כולה; רבי יהושוע ורבי עקיבה אומרין, אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדיסין, והפליגה ספינתן בים. רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה; רבי יהושוע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן.
ג,ח ועוד אמר רבי יהודה, מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון, ואוכלה בשני; וכן ביצה שנולדה ביום טוב ראשון, תיאכל בשני. ולא הודו לו חכמים
 |
Virus-free. www.avast.com |
ג,ה מתנה אדם על עירובו ואומר, אם באו גויים מן המזרח, עירובי למערב; ואם באו מן המערב, עירובי למזרח; ואם באו מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך; לא באו לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי. בא חכם מן המזרח, עירובי למזרח; בא מן המערב, עירובי למערב; בא מכאן ומכאן, למקום שארצה אלך; לא בא לא מכאן ולא מכאן, הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר, אם היה אחד מהן רבו, ילך לו אצל רבו; שניהם רבותיו, למקום שירצה ילך.
ג,ו רבי אליעזר אומר, יום טוב שהוא סמוך לשבת, בין מלפניה בין מלאחריה–מערב אדם שני עירובין ואומר, עירובי הראשון למזרח, והשני למערב; הראשון למערב, והשני למזרח; עירובי בראשון, והשני כבני עירי; עירובי בשני, והראשון כבני עירי. וחכמים אומרים, או מערב לרוח אחת, או אינו מערב כל עיקר; או מערב לשני ימים, או אינו מערב כל עיקר. כיצד יעשה: מוליכו בראשון, ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו, ובשני, מחשיך עליו ואוכלו ובא לו; נמצא משתכר בהליכתו, ומשתכר בעירובו. נאכל בראשון, עירוב לראשון ואינו עירוב לשני. אמר להם רבי אליעזר, אי אתם מודים לי שהן שתי קדושות.
Parshas Mishpatim
Hadlakas Neiros: 5:05 PM
Mincha: 5:15 PM
Shabbos
Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush sponsored by Dr and Mrs Avi Zelman and Dr and Mrs Zev Zellman Lezecher Nishamas their grandfather Yehuda Moshe Ben Yechezkel Dov
Mincha: 5:00 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)
Maariv: 6:15 PM
Schedule this week:
Shachris Sunday 8:30 AM
Shachris Monday-Friday 7:00 PM
Mincha Maariv: 5:20 PM
Maariv: 9:50 PM
ג,ג נתנו באילן–למעלה מעשרה טפחים, אינו עירוב; למטה מעשרה טפחים, הרי זה עירוב. נתנו בבור–אפילו עמוק מאה אמה, הרי זה עירוב. נתנו בראש הקנה, או בראש הקונתס–כל זמן שהוא תלוש ונעוץ–אפילו גבוה מאה אמה, הרי זה עירוב. נתנו במגדל, ונעל בפניו, ואבד המפתח–הרי זה עירוב; רבי אליעזר אומר, אם אין ידוע שהמפתח במקומו, אינו עירוב.
ג,ד נתגלגל חוץ לתחום, ונפל עליו גל, או נשרף, או תרומה ונטמאת–מבעוד יום, אינו עירוב; משחשיכה, הרי זה עירוב. ואם ספק–רבי מאיר ורבי יהודה אומרים, הרי זה חמר גמל; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, ספק העירוב כשר. אמר רבי יוסי, העיד אבטולס משום חמישה זקנים, שספק העירוב כשר.
ג,א בכל מערבין ומשתתפין, חוץ מן המים ומן המלח; והכול נלקח בכסף מעשר, חוץ מן המים ומן המלח. הנודר מן המזון, מותר במים ובמלח. מערבין לנזיר ביין, ולישראל בתרומה; סומכוס אומר, בחולין. ולכוהן בבית הפרס; רבי יהודה אומר, אפילו בבית הקברות, מפני שהוא יכול לחוץ ולאכול.
ג,ב מערבין בדמאי, ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו, ובמעשר שני והקדש שנפדו, והכוהנים בחלה ובתרומה; אבל לא בטבל, ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו. השולח את עירובו ביד חירש שוטה וקטן, או ביד מי שאינו מודה בעירוב–אינו עירוב; ואם אמר לאחר לקבלו ממנו, הרי זה עירוב.
ב,ה ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיירים על שבעים ושיירים, מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים–מטלטלין בתוכה: ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבה אומר, אפילו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה–ובלבד שיהא בה שבעים ושיירים על שבעים ושיירים. רבי אליעזר אומר, אם היה אורכה יתר על רוחבה אפילו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה; רבי יוסי אומר, אפילו אורכה כשניים ברוחבה, מטלטלין בתוכה.
ב,ו אמר רבי אלעאי, שמעתי מרבי אליעזר, אפילו היא כבית כור. וכן שמעתי ממנו, אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו; אבל להם מותר. וכן שמעתי ממנו, שיוצאין בעקרבנין בפסח. וחזרתי על כל תלמידיו, וביקשתי לי חבר; ולא מצאתי.
ב,ד רבי יהודה אומר, אם הייתה דרך הרבים מפסקתה, יסלקנה לצדדין; וחכמים אומרים, אינו צריך. אחד באר הרבים, ובור הרבים, ובאר היחיד–עושין להן פסין; אבל לבור היחיד, עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבה. רבי יהודה בן בבא אומר, אין עושין פסים אלא לבאר הרבים בלבד; ולשאר, עושין להן חגורה גבוהה עשרה טפחים
Ads should be emailed to kollelmakarovdinner