ג,ז הצריפין והבורגנין והאלקטיות, פטורין. סוכת גינוסר–אף על פי שיש בה ריחיים ותרנגולין, פטורה. סוכת היוצרין–הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר, כל שאינה דירת החמה, או דירת הגשמים–פטורה. סוכת החג בחג–רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.
ג,ח תאנה שהיא עומדת בחצר–אוכל אחת אחת, ופטור; ואם צירף, חייב. רבי שמעון אומר, אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה–ממלא את חיקו, ואוכל
The Rav will be giving a Shiur tonight at 9:00 on Hilchos Sefirah. Chulent to be served.
Mincha Maariv will be at 7:30 for the remainder of this week.
ג,ה איזו היא חצר שהיא חייבת במעשרות–רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרין בתוכה. רבי עקיבה אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה, חייבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומרין לו מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שתי חצרות זו לפנים מזו–הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה.
ג,ו הגגות פטורין, אף על פי שהן של חצר החייבת. וכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת–הרי אלו כחצר: אם חייבת, חייבין; ואם פטורה, פטורין.
See attachment
ג,ג השוכר את הפועל לעשות עימו בזיתים–אמר לו על מנת לאכול בזיתים, אוכל אחת אחת ופטור; ואם צירף, חייב. לנכש בבצלים–אמר לו על מנת לאכול ירק, מקרטם עלה עלה ואוכל; ואם צירף, חייב.
ג,ד מצא קציצות בדרך, אפילו בצד שדה קציצות, וכן תאנה שהיא נוטה לדרך, ומצא תחתיה תאנים–מותרות משום גזל, ופטורות מן המעשרות; בזיתים ובחרובין, חייבין. מצא גרוגרות–אם דרסן רוב אדם, חייב; ואם לאו, פטור. מצא פלחי דבילה–חייב, שידוע שהן מדבר הגמור. החרובין–עד שלא כנסן לראש הגג, מוריד מהן לבהמה, ופטור, מפני שהוא מחזיר את המותר
Shabbos Chol Hamoed
Erev Shabbos
Hadlakas Neiros: 7:16 PM
Mincha: 7:26 PM
Shabbos
Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush
Mincha: 7:10 PM followed by Shalosh Seudos
Maariv: 8:26 PM
Sunday-Fourth Day Chol Hamoed
1st Shachris:8:00 AM
2nd Shachris: 9:00 AM
Hadlakas Neiros: 7:18 PM
Mincha: 7:28 PM
מסכת מעשרות פרק ג
ג,א המעביר תאנים בחצרו לקצות, בניו ובני ביתו אוכלין ופטורין. והפועלין שעימו–בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין; ואם יש להם עליו מזונות, הרי אלו לא יאכלו.
ג,ב המוציא את פועליו בשדה–בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין; אבל אם יש להם עליו מזונות, אוכלין אחת אחת מן התאנה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה
ב,ז השוכר את הפועל לקצות עימו בתאנים, אמר לו על מנת שאוכל תאנים–הוא אוכל ופטור; על מנת שאוכל אני ובני, או על מנת שיאכל בני משכרי–הוא אוכל ופטור, ובנו אוכל וחייב. על מנת שאוכל בשעת הקציעה, ולאחר הקציעה–בשעת הקציעה אוכל ופטור; ולאחר הקציעה אוכל וחייב, שאינו אוכל מן התורה. זה הכלל–כל האוכל מן התורה, פטור; ושאינו אוכל מן התורה, חייב.
ב,ח היה עושה בלבסין, לא יאכל בבנות שבע; בבנות שבע, לא יאכל בלבסין. אבל מונע הוא את עצמו, עד שהוא מגיע למקום היפות, ואוכל. המחליף עם חברו–זה לאכול וזה לאכול, זה לקצות וזה לקצות, זה לאכול וזה לקצות–חייב. רבי יהודה אומר, המחליף לאכול, חייב; ולקצות, פטור
ב,ה האומר לחברו הא לך איסר זה, ותן לי בו חמש תאנים–לא יאכל עד שיעשר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אוכל אחת אחת, ופטור; ואם צירף, חייב. אמר רבי יהודה, מעשה בגינת ורדים שהייתה בירושלים, והיו תאניה נמכרות משלוש ומארבע באיסר; ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם.
ב,ו האומר לחברו הא לך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי, בורר ואוכל. באשכול שאבור לי, מגרגר ואוכל. ברימון שאבור לי, פורט ואוכל. באבטיח שאבור לי, סופת ואוכל. אבל אם אמר בעשרים תאנים אלו, בשני אשכולות אלו, בשני רימונים אלו, בשני אבטיחים אלו–אוכל כדרכו ופטור, מפני שקנה במחובר לקרקע