All posts by Kollel Makarov Website

Rav’s Audio Sanhedrin 5:1, 5;2

מסכת סנהדרין פרק ה

ה,א היו בודקין אותם בשבע חקירות–באיזה שבוע, באיזו שנה, באיזה חודש, וכמה בחודש, באיזה יום, באיזו שעה, ובאיזה מקום; רבי יוסי אומר באיזה יום, ובאיזו שעה, באיזה מקום. מכירין אתם אותו, התריתם בו; העובד עבודה זרה–את מה עבד, ובמה עבד.

ה,ב כל המרבה בבדיקות, הרי זה משובח. מעשה שבדק בן זכאי, בעוקצי תאנים. מה בין חקירות לבדיקות: אלא שבחקירות–אמר אחד איני יודע, עדותן בטילה; ובבדיקות–אחד אומר איני יודע, אפילו שניים אומרין אין אנו יודעים–עדותן קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות–בזמן שהן מכחישין זה את זה, עדותן בטילה.

Rav’s Audio Sanhedrin 4:4, 4:5

ד,ד ושלוש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם, כל אחד ואחד מכיר את מקומו. צרכו לסמוך–סומכין מן הראשונה, אחד מן השנייה בא לו לראשונה, ואחד מן השלישית בא לו לשנייה; ובוררין להן עוד אחד מן הקהל, ומושיבין אותו בשלישית. לא היה יושב במקומו של ראשון, אלא יושב במקום שהוא ראוי לו.

ד,ה כיצד מאיימין על עדי נפשות: היו מכניסין אותן, ומאיימין עליהן, שמא תאמרו מאומד, ומשמועה, עד מפי עד, מפי אדם נאמן שמענו, או שמא שאין אתם יודעים שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. היו יודעין, שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות, אדם נותן ממונו ומתכפר לו; ודיני נפשות, דמו ודם זרעותיו תלויים בו עד סוף העולם–שכן מצינו בקין, שנאמר "קול דמי אחיך, צועקים אליי מן האדמה" (בראשית ד,י), אינו אומר קול דם אחיך אלא "דמי אחיך", דמו ודם זרעייותיו. דבר אחר, "דמי אחיך", שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הברייות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך. ושלא יאמרו המינים, רשייות הרבה בשמיים. להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע מאה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טובע את כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו. לפיכך לכל אחד ואחד לומר, בשבילי נברא העולם. שמא תאמרו, מה לנו ולצרה הזאת, והלוא כבר נאמר "והוא עד, או ראה או ידע; אם לא יגיד, ונשא עוונו" (ויקרא ה,א). או שמא תאמרו מה לנו לחוב בדמיו של זה, והלוא כבר נאמר "ובאבוד רשעים, רינה" (משלי יא,י).

Rav’s Audio Sanhedrin 4:2, 4:3

ד,ב דיני ממונות הטהרות והטמאות, מתחילין מן הגדול; ודיני נפשות, מתחילין מן הצד. הכול כשרים לדון דיני ממונות; ואין הכול כשרים לדון דיני נפשות–אלא כוהנים, ולויים, וישראל המשיאין לכהונה.

ד,ג סנהדרין הייתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהו רואין זה את זה; ושני סופרי דיינין עומדין לפניהם, אחד מן הימין ואחד מן השמאל, וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין. רבי יהודה אומר, שלושה היו–אחד כותב דברי מחייבין, ואחד כותב דברי מזכין, והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין.

Schedule

Erev Shabbos

Hadlakas Neiros: 8:08 PM (not before 6:53 PM)
1st Mincha: ‪6:35 PM (in tent)
2nd Mincha: 7:00 PM
3rd Mincha: 8:00 PM

Reminder to Repeat Shema


Shabbos

Rav’s Tefillah Shiur: 8:45 AM
Shachris: ‪9:00 AM‬, followed by Kiddush athe Bar Mitzvah (sponsorship available)
Sof Zman Kriah Shema: MA: 8:34 AM Gra: 9:10 AM
Rav’s Halacha Shiur: 7:30 PM
Mincha: 8:00 PM, followed by Shalosh Seudos
Maariv: ‪9‬:17 PM

Schedule During Week
Sunday: ‪7:45 AM‬ and 8:30 AM‬
Shachris Monday- Friday: ‪6:15 AM, 7:00 AM‬, ‪and 8:00 AM‬,
Mincha Maariv: ‪8:20 PM
Maariv: ‪9:30 PM

profile_mask2.png

Rav’s Audio Sanhedrin 3,8: 4:1

ג,ח אמרו לו הבא עדים, ואמר אין לי עדים, הבא ראיה, ואמר אין לי ראיה, לאחר זמן מצא עדים, ומצא ראיה–הרי זו אינה כלום. אמר רבן שמעון בן גמליאל, מה יעשה, לא היה יודע שיש לו עדים, ומצא עדים; לא היה יודע שיש לו ראיה, ומצא ראיה. אמרו לו הבא עדים, ואמר אין לי עדים, הבא ראיה, ואמר אין לי ראיה–ראה שהוא מתחייב, ואמר קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני, או שהוציא ראיה מתוך פונדתו–הרי זו אינה כלום.

מסכת סנהדרין פרק ד

ד,א אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, בדרישה ובחקירה–שנאמר "משפט אחד יהיה לכם" (ויקרא כד,כב). מה בין דיני ממונות לדיני נפשות: דיני ממונות, בשלושה; דיני נפשות, בעשרים ושלושה. דיני ממונות, פותחין בין לזכות בין לחובה; ובדיני נפשות, פותחין לזכות ואין פותחין לחובה. דיני ממונות, מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה; ודיני נפשות, מטין על פי אחד לזכות ועל פי שניים לחובה. דיני ממונות, מחזירין בין לזכות בין לחובה; ודיני נפשות, מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה. דיני ממונות, הכול מלמדין זכות וחובה; דיני נפשות, הכול מלמדין זכות ואין הכול מלמדין חובה. דיני ממונות, מלמד חובה מלמד זכות ומלמד זכות מלמד חובה; ודיני נפשות, המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה. דיני ממונות, דנין ביום וגומרין בלילה; ודיני נפשות, דנין ביום וגומרין ביום. דיני ממונות, גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה; ודיני נפשות, גומרין בו ביום לזכות וביום של אחריו לחובה–לפיכך אין דנין לא ערב שבת, ולא ערב יום טוב.

Rav’s Audio Sanhedrin 3:6, 3:7

ג,ו כיצד בודקין את העדים: היו מכניסין אותם, ומאיימין עליהם, ומוציאין את כל האדם לחוץ, ומשיירין את הגדול שבהן; ואומרין לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה. אם אמר הוא אמר לי חייב אני לו, איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו–לא אמר כלום: עד שיאמר בפנינו הודה לו, שהוא חייב לו מאתיים זוז. היו מכניסין את השני, ובודקין; נמצאו דבריהן מכוונין, נושאין ונותנין בדבר. שניים אומרין זכאי, ואחד אומר חייב–זכאי; שניים אומרין חייב, ואחד אומר זכאי–חייב. אחד אומר זכאי, ואחד אומר חייב, אפילו שניים מזכין או מחייבין, ואחד אומר איני יודע–יוסיפו הדיינין.

ג,ז גמרו את הדבר, היו מכניסין אותם; הגדול שבדיינין אומר, איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב. ומניין לכשייצא, לא יאמר אני הוא המזכה וחבריי מחייבין, אבל מה אעשה, ורבו עליי חבריי–על זה נאמר "הולך רכיל, מגלה סוד" (משלי יא,יג). [ח] כל זמן שהוא מביא ראיה, הוא סותר את הדין. אמרו לו, כל ראיות שיש לך, הבא מכאן ועד שלושים יום–הביא בתוך שלושים יום, סותר; לאחר שלושים יום, אינו סותר. אמר רבן שמעון בן גמליאל, מה יעשה, ולא מצא בתוך שלושים יום, ומצא לאחר שלושים יום.

Rav’s Audio Sanhedrin 3:4, 3:5

ג,ד אלו הן הקרובין–אחיו, ואחי אביו, ואחי אימו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אימו, ובעל אימו, וחמיו, ואגיסו, הן ובניהן וחתניהן, וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי, זו משנת רבי עקיבה; אבל משנה ראשונה, דודו ובן דודו. וכל הראוי לו לירושה, וכל הקרוב לו באותה שעה; היה קרוב, ונתרחק–כשר. רבי יהודה אומר, אפילו מתה בתו, ויש לו בנים ממנה–הרי זה קרוב.

ג,ה האוהב והשונא: איזה הוא האוהב, זה שושבינו; והשונא, כל שלא דיבר עימו שלושת ימים באיבה. אמרו לו, לא נחשדו ישראל על כך.

Rav’s Aido Sanhedrin 3:2, 3:3

ג,ב אמר לו נאמן עליי אבא, נאמן עליי אביך, נאמנין עליי שלושה רועי בקר–רבי מאיר אומר, יכול לחזור בו; וחכמים אומרין, אינו יכול לחזור בו. היה חייב לו חברו שבועה–אמר לו דור לי בחיי ראשך, רבי מאיר אומר, יכול הוא לחזור בו; וחכמים אומרין, אינו יכול לחזור בו.

ג,ג אלו הן הפסולין–המשחק בקוביה, והמלווה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית. אמר רבי שמעון, מתחילה לא היו קוראין אותן אלא אוספי שביעית; משרבו האנסין, חזרו לקרותם סוחרי שביעית. אמר רבי יהודה, אימתיי, בזמן שאין לו אומנות אלא היא; אבל יש לו אומנות שלא היא, הרי זה כשר.