ד,ט לא את הבור, ולא את הגת, ולא את השובך, בין חרבים ובין שלמים. וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבה; וחכמים אומרין, אינו צריך ליקח לו דרך. מודה רבי עקיבה, בזמן שאמר לו, חוץ מאלו–שאין צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר–רבי עקיבה אומר, אינו צריך ליקח לו דרך; וחכמים אומרין, צריך ליקח לו דרך. במה דברים אמורים, במוכר. אבל בנותן מתנה, נתן את כולם. האחים שחלקו–זכו בשדה, זכו בכולם. המחזיק בנכסי הגר–החזיק כל שהוא, החזיק בכולם. המקדיש את השדה, הקדיש את כולם; רבי שמעון אומר, המקדיש את השדה, לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה.
מסכת בבא בתרא פרק ה
ה,א המוכר את הספינה–מכר את התורן, ואת הנס, ואת העוגין, ואת כל המנהיגין אותה; אבל לא מכר לא את העבדים, ולא את המרצופין, ולא את האנתיקי. ובזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה–הרי כולן מכורין. מכר את הקרון, לא מכר את הפרדות; מכר את הפרדות, לא מכר את הקרון. מכר את הצמד, לא מכר את הבקר; מכר את הבקר, לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר, הדמים מודיעים. כיצד: אמר לו מכור לי צמדך במאתיים זוז, הדבר ידוע שאין הצמד במאתיים זוז. וחכמים אומרין, אין הדמים ראיה.