מסכת בבא קמא פרק ט

ט,א הגוזל עצים ועשאן כלים, צמר ועשאן בגדים–משלם כשעת הגזילה. גזל פרה מעוברת וילדה, ורחל טעונה וגזזה–משלם דמי פרה העומדת לילד, ודמי רחל טעונה להיגזז. גזל פרה ועברה אצלו וילדה, רחל ונטענה אצלו וגזזה–משלם כשעת הגזילה. זה הכלל–כל הגזלנין, משלמין כשעת הגזילה.

ט,ב גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו–משלם כשעת הגזילה; רבי מאיר אומר, יאמר לו בעבדים, הרי עבדך לפניך. גזל מטבע ונסדק, פירות והרקיבו, יין והחמיץ–משלם כשעת הגזילה. מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונעברה בה עבירה, או שנפסלה מעל גבי המזבח, או שהייתה יוצאה ליסקל–אומר לו, הרי שלך לפניך.

There will be a Daf Yomi Shiur and the Rav will be giving a Chumash Shiur tonight at 8:00 in the Shul. Refreshments to be served.

Erev Shabbos

Hadlakas Neiros: 4:27 PM

Mincha: 4:37 PM

Rav’s Chmumish Shiur: 8:00 PM
Daf Yomi Shiur: 8:00 PM

Refreshments Served

Shabbos
Rav’s Tefillah Shiur: 8:45 AM
Shachris: 9:00 AM, followed by Kiddush sponsored by Mr and Mrs Motty Katz Lezecher Nishmas R Alter Shmuel Aryeh Ben R Yosef and Ettel Bas R Eliezer
Mincha: 4:20 PM followed by Shalosh Seudos sponsored by Mr and Mrs Zevy Stern Lezecher Nishmas Yaakov Yitzchok Ben Chaim Zev
Maariv: 5:35 PM

Avos Ubanim: 6:30 PM sponsored by Mr and Mrs Shaya Gamzon

Schedule During Week
Sunday: 7:45 AM, 8:30 AM
Shachris Monday- Fri: 6:15 AM, 7:00 AM, and 8:00 AM
Mincha Maariv: 4:35 PM
Maariv: 9:30 PM

Sponsored By:
Grale Equities, 917-232-5554
Specializing in all your Debt Financing needs

ח,ו התוקע לחברו, נותן לו סלע; רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי, מנה. סטרו, נותן לו מאתיים זוז. לאחר ידו, נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באוזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו הרוק, העביר טליתו ממנו, ופרע ראשה של אישה–נותן ארבע מאות זוז. הכול לפי כבודו. אמר רבי עקיבה, אפילו עניים שבישראל–רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן, שהן בני אברהם יצחק ויעקוב. מעשה באחד שפרע ראשה של אישה, ובאת לפני רבי עקיבה, וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו, רבי, תן לי זמן, ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצרה, ושיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן; וגלתה את ראשה, והייתה מטפחת ומנחת על ראשה. והעמיד לה עדים, ובא לפני רבי עקיבה; אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום: שהחובל בעצמו–אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שחבלו בו, חייבין. הקוצץ את נטיעותיו–אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שקצצו את נטיעותיו, חייבין.

ח,ז אף על פי שהוא נותן לו, אינו נמחל לו, עד שיבקש ממנו, שנאמר "ועתה, השב אשת האיש כי נביא הוא, ויתפלל בעדך, וחיה" (בראשית כ,ז). ומניין שלא יהא המוחל אכזרי, שנאמר "ויתפלל אברהם, אל האלוהים" (בראשית כ,יז). האומר סמא את עיני, קטע את ידי, שבר את רגלי–חייב; על מנת פטור, חייב. קרע את כסותי, ושבר את כדי–חייב; על מנת פטור, פטור. עשה כן לאיש פלוני, על מנת פטור–חייב, בין בגופו בין בממונו.

מסכת כתובות פרק ז

ז,א המדיר את אשתו מליהנות לו–עד שלושים יום, יעמיד פרנס; יתר מכן, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנות–שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ב] המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנת, שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ג] המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא וייתן כתובה. רבי יוסי אומר, בענייות, שלא נתן קצבה; ובעשירות, שלושים יום.

ז,ב [ד] המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה–בזמן שהן עימה בעיר, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובזמן שהן בעיר אחרת–רגל אחד, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה.

ז,ג [ה] המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה–יוציא וייתן כתובה, מפני שנעל בפניה; ואם היה טוען משם דבר אחר, רשאי. אמר לה, על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי, או מה שאמרתי ליך, או שתהא ממלא ומערה לאשפה–יוציא וייתן כתובה.

ז,ד [ו] אלו יוצאות שלא בכתובה–העוברת על דת משה, ויהודית. איזו היא דת משה–מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נידה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית–יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר, אף הקולנית.

ז,ה [ז] המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים–תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה מומין–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו בה מומין–תצא שלא בכתובה: שכל המומין הפוסלין בכוהנים, פוסלין בנשים.

ז,ו [ח] היו בה מומין, ועודה בבית אביה–האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו לה מומין אלו, ונסחפה שדהו; נכנסה לרשות הבעל–הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו, והיה מקחו מקח טעות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, במה דברים אמורים, במומין שבסתר; אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. אם יש עימו מרחץ באותה העיר–אף במומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודק ביד קרובותיו. [ט] האיש שנולדו לו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, במומין קטנים; אבל בגדולים, כופין אותו להוציא.

ז,ז [י] אלו שכופין אותן להוציא–מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והצורף נחושת, והבורסי: בין שהיו כן עד שלא נשאו, בין משנשאו למדו–על כולן אמר רבי מאיר; אף על פי שהתנה עימה–יכולה היא שתאמר, סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרין, מקבלת היא על כורחה–חוץ ממוכה שחין, מפני שהיא ממקתו. מעשה בצידון בבורסי שמת, והיה לו אח בורסי; אמרו חכמים, יכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל.

Shachris every Sunday morning beginning tomorrow and throughout the summer will be at 9:00 (not 8:30). Shachirs on Sunday will go back to 8:30 after the summer

מסכת כתובות פרק ז

ז,א המדיר את אשתו מליהנות לו–עד שלושים יום, יעמיד פרנס; יתר מכן, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנות–שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ב] המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנת, שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ג] המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא וייתן כתובה. רבי יוסי אומר, בענייות, שלא נתן קצבה; ובעשירות, שלושים יום.

ז,ב [ד] המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה–בזמן שהן עימה בעיר, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובזמן שהן בעיר אחרת–רגל אחד, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה.

ז,ג [ה] המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה–יוציא וייתן כתובה, מפני שנעל בפניה; ואם היה טוען משם דבר אחר, רשאי. אמר לה, על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי, או מה שאמרתי ליך, או שתהא ממלא ומערה לאשפה–יוציא וייתן כתובה.

ז,ד [ו] אלו יוצאות שלא בכתובה–העוברת על דת משה, ויהודית. איזו היא דת משה–מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נידה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית–יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר, אף הקולנית.

ז,ה [ז] המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים–תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה מומין–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו בה מומין–תצא שלא בכתובה: שכל המומין הפוסלין בכוהנים, פוסלין בנשים.

ז,ו [ח] היו בה מומין, ועודה בבית אביה–האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו לה מומין אלו, ונסחפה שדהו; נכנסה לרשות הבעל–הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו, והיה מקחו מקח טעות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, במה דברים אמורים, במומין שבסתר; אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. אם יש עימו מרחץ באותה העיר–אף במומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודק ביד קרובותיו. [ט] האיש שנולדו לו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, במומין קטנים; אבל בגדולים, כופין אותו להוציא.

ז,ז [י] אלו שכופין אותן להוציא–מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והצורף נחושת, והבורסי: בין שהיו כן עד שלא נשאו, בין משנשאו למדו–על כולן אמר רבי מאיר; אף על פי שהתנה עימה–יכולה היא שתאמר, סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרין, מקבלת היא על כורחה–חוץ ממוכה שחין, מפני שהיא ממקתו. מעשה בצידון בבורסי שמת, והיה לו אח בורסי; אמרו חכמים, יכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל.

Parshas Noso

Hadlakas Neiros: 8:12 PM (not before 6:57)

Mincha: 7:00 PM

REMINDER TO REPEAT SHEMA

Shabbos

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush

Mincha: 8:05 PM followed by Shalosh Seudos

Maariv: 9:21 PM

Schedule this week:

Shachris Sunday 8:30 AM

Shachris Monday-Friday 7:00 AM
Mincha Maariv: 8:20 PM
Maariv: 9:50 PM

There is interest and therefore there WILL be a minyan for Shachris tomorrow at 7:00. We usually don’t have a Friday minyan in the summer but there seems to be enough interest to keep Friday Shachris going.

מסכת כתובות פרק ז

ז,א המדיר את אשתו מליהנות לו–עד שלושים יום, יעמיד פרנס; יתר מכן, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנות–שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ב] המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנת, שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ג] המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא וייתן כתובה. רבי יוסי אומר, בענייות, שלא נתן קצבה; ובעשירות, שלושים יום.

ז,ב [ד] המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה–בזמן שהן עימה בעיר, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובזמן שהן בעיר אחרת–רגל אחד, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה.

ז,ג [ה] המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה–יוציא וייתן כתובה, מפני שנעל בפניה; ואם היה טוען משם דבר אחר, רשאי. אמר לה, על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי, או מה שאמרתי ליך, או שתהא ממלא ומערה לאשפה–יוציא וייתן כתובה.

ז,ד [ו] אלו יוצאות שלא בכתובה–העוברת על דת משה, ויהודית. איזו היא דת משה–מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נידה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית–יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר, אף הקולנית.

ז,ה [ז] המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים–תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה מומין–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו בה מומין–תצא שלא בכתובה: שכל המומין הפוסלין בכוהנים, פוסלין בנשים.

ז,ו [ח] היו בה מומין, ועודה בבית אביה–האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו לה מומין אלו, ונסחפה שדהו; נכנסה לרשות הבעל–הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו, והיה מקחו מקח טעות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, במה דברים אמורים, במומין שבסתר; אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. אם יש עימו מרחץ באותה העיר–אף במומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודק ביד קרובותיו. [ט] האיש שנולדו לו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, במומין קטנים; אבל בגדולים, כופין אותו להוציא.

ז,ז [י] אלו שכופין אותן להוציא–מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והצורף נחושת, והבורסי: בין שהיו כן עד שלא נשאו, בין משנשאו למדו–על כולן אמר רבי מאיר; אף על פי שהתנה עימה–יכולה היא שתאמר, סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרין, מקבלת היא על כורחה–חוץ ממוכה שחין, מפני שהיא ממקתו. מעשה בצידון בבורסי שמת, והיה לו אח בורסי; אמרו חכמים, יכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל.

מסכת כתובות פרק ז

ז,א המדיר את אשתו מליהנות לו–עד שלושים יום, יעמיד פרנס; יתר מכן, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנות–שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ב] המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, יוציא וייתן כתובה. רבי יהודה אומר, בישראל, יום אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובכוהנת, שניים, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה. [ג] המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא וייתן כתובה. רבי יוסי אומר, בענייות, שלא נתן קצבה; ובעשירות, שלושים יום.

ז,ב [ד] המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה–בזמן שהן עימה בעיר, חודש אחד יקיים; ושניים, יוציא וייתן כתובה. ובזמן שהן בעיר אחרת–רגל אחד, יקיים; ושלושה, יוציא וייתן כתובה.

ז,ג [ה] המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה–יוציא וייתן כתובה, מפני שנעל בפניה; ואם היה טוען משם דבר אחר, רשאי. אמר לה, על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי, או מה שאמרתי ליך, או שתהא ממלא ומערה לאשפה–יוציא וייתן כתובה.

ז,ד [ו] אלו יוצאות שלא בכתובה–העוברת על דת משה, ויהודית. איזו היא דת משה–מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נידה, ולא קוצה לה חלה, ונודרת ואינה מקיימת. איזו היא דת יהודית–יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר, אף הקולנית.

ז,ה [ז] המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו עליה נדרים–תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין, ונמצאו בה מומין–אינה מקודשת; כנסה סתם, ונמצאו בה מומין–תצא שלא בכתובה: שכל המומין הפוסלין בכוהנים, פוסלין בנשים.

ז,ו [ח] היו בה מומין, ועודה בבית אביה–האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו לה מומין אלו, ונסחפה שדהו; נכנסה לרשות הבעל–הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא תתארס היו בה מומין אלו, והיה מקחו מקח טעות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרין, במה דברים אמורים, במומין שבסתר; אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. אם יש עימו מרחץ באותה העיר–אף במומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודק ביד קרובותיו. [ט] האיש שנולדו לו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, במומין קטנים; אבל בגדולים, כופין אותו להוציא.

ז,ז [י] אלו שכופין אותן להוציא–מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והצורף נחושת, והבורסי: בין שהיו כן עד שלא נשאו, בין משנשאו למדו–על כולן אמר רבי מאיר; אף על פי שהתנה עימה–יכולה היא שתאמר, סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרין, מקבלת היא על כורחה–חוץ ממוכה שחין, מפני שהיא ממקתו. מעשה בצידון בבורסי שמת, והיה לו אח בורסי; אמרו חכמים, יכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל.