טו,ה [ו] האישה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, באת ואמרה מת בעלי–תינשא, ותיטול כתובה; וצרתה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; ורבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה מלאכול בתרומה. [ז] אמרה מת בעלי, ואחר כך מת חמי–תינשא, ותיטול כתובה; וחמותה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה לאכול בתרומה.

טו,ו קידש אחת מחמש נשים, ואין ידוע איזו מהן קידש, וכל אחת ואחת אומרת אותי קידש–נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שייתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמישה בני אדם, ואין ידוע איזה מהן גזל, וכל אחד ואחד אומר אותי גזל–מניח את הגזילה ביניהם ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שישלם את הגזילה לכל אחד ואחד.

טו,ז [ח] האישה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים, באת ואמרה מת בעלי, ואחר כך מת בני–נאמנת. מת בני, ואחר כך מת בעלי–אינה נאמנת; וחוששין לדבריה–חולצת, ולא מתייבמת. [ט] ניתן לי בן במדינת הים–אמרה מת בני, ואחר כך מת בעלי–נאמנת. מת בעלי, ואחר כך מת בני–אינה נאמנת; וחוששין לדבריה–חולצת, ולא מתייבמת.

טו,ח [י] ניתן לי יבם במדינת הים–אמרה מת בעלי, ואחר כך מת יבמי, מת יבמי, ואחר כך בעלי–נאמנת. הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים, ובאת ואמרה מת בעלי, ואחר כך מת יבמי, יבמי, ואחר כך מת בעלי–אינה נאמנת: שאין האישה נאמנת לומר מת יבמי, שתינשא; ולא מתה אחותי, שתיכנס לביתה. ואין האיש נאמן לומר מת אחי, שייבם את אשתו; ולא מתה אשתי, שיישא את אחותה.

טו,ד [ה] אחת אומרת מת, ואחת אומרת לא מת–זו שאמרה מת–תינשא, ותיטול כתובה; וזו שאמרה לא מת–לא תינשא, ולא תיטול כתובה. אחת אומרת מת, ואחת אומרת נהרג–רבי מאיר אומר, הואיל והן מכחישות זו את זו, הרי אלו לא יינשאו; רבי יהודה ורבי שמעון אומרין, הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים, הרי אלו יינשאו. עד אומר מת, ועד אומר לא מת, אישה אומרת מת, ואישה אומרת לא מת–הרי זו לא תינשא.

טו,ה [ו] האישה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, באת ואמרה מת בעלי–תינשא, ותיטול כתובה; וצרתה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; ורבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה מלאכול בתרומה. [ז] אמרה מת בעלי, ואחר כך מת חמי–תינשא, ותיטול כתובה; וחמותה אסורה. הייתה בת ישראל לכוהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה–עד שתהא אסורה להינשא, ואסורה לאכול בתרומה.

טו,ו קידש אחת מחמש נשים, ואין ידוע איזו מהן קידש, וכל אחת ואחת אומרת אותי קידש–נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שייתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמישה בני אדם, ואין ידוע איזה מהן גזל, וכל אחד ואחד אומר אותי גזל–מניח את הגזילה ביניהם ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבה אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה–עד שישלם את הגזילה לכל אחד ואחד.

מסכת יבמות פרק טו

טו,א האישה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, שלום בינו לבינה, שלום בעולם–באת ואמרה מת בעלי, תינשא; מת בעלי, תתייבם. שלום בינו לבינה, מלחמה בעולם, קטטה בינו לבינה, ושלום בעולם–באת ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת. רבי יהודה אומר, לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועים. אמרו לו, אחת זו ואחת זו, תינשא.

טו,ב בית הלל אומרין, לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להם בית שמאי, אחת הבאה מן הקציר, ואחת הבאה מן הזיתים, ואחת הבאה ממדינת הים; לא דיברו בקציר אלא בהווה. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. [ג] בית שמאי אומרין, תינשא ותיטול כתובה; בית הלל אומרין, תינשא ולא תיטול כתובה. אמרו להם בית שמאי, התרתם את הערווה החמורה, ולא תתירו את הממון הקל. אמרו להם בית הלל, מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה. אמרו להם בית שמאי, והלוא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר, תיטלי מה שכתוב ליך. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

טו,ג [ד] הכול נאמנין להעידה–חוץ מחמותה, ובת חמותה, וצרתה, ויבמתה, ובת בעלה. מה בין גט למיתה, אלא שהכתב מוכיח. עד אומר, מת, ונישאת, ובא אחר ואמר, לא מת–הרי זו לא תצא. עד אומר מת, ושניים אומרין לא מת–אף על פי שנישאת, תצא. שניים אומרין מת, ועד אומר להם לא מת–אף על פי שלא נישאת, תינשא.

טו,ד [ה] אחת אומרת מת, ואחת אומרת לא מת–זו שאמרה מת–תינשא, ותיטול כתובה; וזו שאמרה לא מת–לא תינשא, ולא תיטול כתובה. אחת אומרת מת, ואחת אומרת נהרג–רבי מאיר אומר, הואיל והן מכחישות זו את זו, הרי אלו לא יינשאו; רבי יהודה ורבי שמעון אומרין, הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים, הרי אלו יינשאו. עד אומר מת, ועד אומר לא מת, אישה אומרת מת, ואישה אומרת לא מת–הרי זו לא תינשא.

Maariv time was incorrect on schedule sent. Additionally, the Rav will be giving his Tefillah Shiur before Shachris as always. See corrected schedule below:

Parshas Acharei Mos

Hadlakas Neiros: 7:36 PM (not before 6:26)

1st Mincha: 6:10 PM

2nd Mincha: 7:00 PM

3rd Mincha: 7:46 PM

REMINDER TO REPEAT SHEMA AND SAY SEFIRAH

Shabbos

Rav’s Tefillah Shiur: 8:45 AM

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush (sponsorship available)

Rav’s Tefillah Shiur: 7:00 PM

Mincha: 7:30 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)

Maariv: 8:45 PM

Schedule this week:

Shachris Sunday 8:30 AM

Shachris Monday-Friday 7:00 AM
Mincha Maariv: 7:50 PM
Maariv: 9:50 PM

טו,א האישה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, שלום בינו לבינה, שלום בעולם–באת ואמרה מת בעלי, תינשא; מת בעלי, תתייבם. שלום בינו לבינה, מלחמה בעולם, קטטה בינו לבינה, ושלום בעולם–באת ואמרה מת בעלי, אינה נאמנת. רבי יהודה אומר, לעולם אינה נאמנת, אלא אם כן באת בוכה ובגדיה קרועים. אמרו לו, אחת זו ואחת זו, תינשא.

טו,ב בית הלל אומרין, לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להם בית שמאי, אחת הבאה מן הקציר, ואחת הבאה מן הזיתים, ואחת הבאה ממדינת הים; לא דיברו בקציר אלא בהווה. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. [ג] בית שמאי אומרין, תינשא ותיטול כתובה; בית הלל אומרין, תינשא ולא תיטול כתובה. אמרו להם בית שמאי, התרתם את הערווה החמורה, ולא תתירו את הממון הקל. אמרו להם בית הלל, מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה. אמרו להם בית שמאי, והלוא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר, תיטלי מה שכתוב ליך. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

~There will be 3 minyanim today. The first minyan will be moved to 6:10 PM because Plag is getting later

Parshas Acharei Mos

Hadlakas Neiros: 7:36 PM (not before 6:26)

1st Mincha: 6:10 PM

2nd Mincha: 7:00 PM

3rd Mincha: 7:46 PM

REMINDER TO REPEAT SHEMA AND SAY SEFIRAH

Shabbos

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush (sponsorship available)

Rav’s Tefillah Shiur: 7:00 PM

Mincha: 7:30 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)

Maariv: 8:16 PM

Schedule this week:

Shachris Sunday 8:30 AM

Shachris Monday-Friday 7:00 AM
Mincha Maariv: 7:50 PM
Maariv: 9:50 PM

יד,ג [ב] העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החירשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט; אמרו לו, אף זו כיוצא בה.

יד,ד [ג] שני אחים חירשים, נשואים לשתי אחיות פיקחות, או לשתי אחיות חירשות, או לשתי אחיות, אחת חירשת ואחת פיקחת, וכן שתי אחיות חירשות נשואות לשני אחים פיקחים, או לשני אחין חירשין, או לשני אחין, אחד פיקח ואחד חירש–הרי אלו פטורין מן החליצה, ומן הייבום; אם היו נוכרייות, יכנוסו; ואם רצו להוציא, יוציאו. [ד] שני אחים, אחד פיקח ואחד חירש, נשואים לשתי אחיות פיקחות–מת חירש בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: תצא משום אחות אישה. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה חירש בעל הפיקחת: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם. שני אחים פיקחים נשואים לשתי אחיות, אחת פיקחת ואחת חירשת–מת פיקח בעל החירשת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: תצא משום אחות אישה. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל החירשת: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה. שני אחים, אחד חירש ואחד פיקח, נשואים לשתי אחיות, אחת חירשת ואחת פיקחת–מת חירש בעל החירשת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: תצא משום אחות אישה. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה חירש בעל החירשת: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם. שני אחים, אחד חירש ואחד פיקח, נשואים לשתי נוכרייות פיקחות–מת חירש בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: או חולץ, או מייבם. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה חירש בעל הפיקחת: כונס, ואינו מוציא לעולם. שני אחים פיקחים נשואים לשתי נוכרייות, אחת חירשת ואחת פיקחת–מת פיקח בעל החירשת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: כונס; ואם רצה להוציא, יוציא. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה פיקח בעל החירשת: או חולץ, או מייבם. שני אחים, אחד חירש ואחד פיקח, נשואים לשתי נוכרייות, אחת חירשת ואחת פיקחת–מת חירש בעל החירשת, מה יעשה פיקח בעל הפיקחת: כונס; ואם רצה להוציא, יוציא. מת פיקח בעל הפיקחת, מה יעשה חירש בעל החירשת: כונס, ואינו מוציא לעולם.

מסכת יבמות פרק יד

יד,א חירש שנשא פיקחת, ופיקח שנשא חירשת–אם רצה, יוציא; ואם רצה, יקיים. כשם שהוא כונס ברמיזה, כך הוא מוציא ברמיזה. אבל פיקח שנשא פיקחת, ונתחרשה–אם רצה, יוציא; ואם רצה, יקיים. נשתטת, לא יוציא. נתחרש הוא, או נשתטה–אינו מוציא עולמית.

יד,ב אמר רבי יוחנן בן נורי, וכי מפני מה אמרו האישה שנתחרשה יוציא, והאיש שנתחרש אינו מוציא עולמית. אמרו לו, אינו דומה האיש המגרש לאישה המתגרשת: האישה יוצאה לרצונה, ושלא לרצונה; והאיש אינו מוציא אלא לרצונו.

יג,ו [ח] מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות, ומת–ביאתה וחליצתה של אחת מהן, פוטרת את צרתה; וכן שתי חירשות. קטנה וחירשת–אין ביאת אחת מהן, פוטרת צרתה. פיקחת וחירשת–ביאת הפיקחת, פוטרת את החירשת; ואין ביאת החירשת, פוטרת את הפיקחת. גדולה וקטנה–ביאת הגדולה, פוטרת את הקטנה; ואין ביאת הקטנה, פוטרת את הגדולה.

יג,ז [ט] מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות, ומת–בא יבם על הראשונה, וחזר ובא על השנייה, או שבא אחיו על השנייה–לא פסל את הראשונה; וכן שתי חירשות. קטנה וחירשת–בא היבם על הקטנה, וחזר ובא על החירשת, או שבא אחיו על החירשת–לא פסל את הקטנה; בא היבם על החירשת, וחזר ובא על הקטנה, או שבא אחיו על הקטנה–פסל את החירשת.

יג,ח [י] פיקחת וחירשת–בא היבם על הפיקחת, וחזר ובא על החירשת, או שבא אחיו על החירשת–לא פסל את הפיקחת; בא יבם על החירשת, וחזר ובא על הפיקחת, או שבא אחיו על הפיקחת–פסל את החירשת.

יג,ט [יא] גדולה וקטנה–בא היבם על הגדולה, וחזר ובא על הקטנה, או שבא אחיו על הקטנה–לא פסל את הגדולה; בא היבם על הקטנה, וחזר ובא על הגדולה, או שבא אחיו על הגדולה–פסל את הקטנה. רבי אליעזר אומר, מלמדין את הקטנה שתמאן בו.

יג,י [יב] יבם קטן שבא על יבמה קטנה, יגדלו זה עם זה; בא על יבמה גדולה, תגדלנו. היבמה שאמרה בתוך שלושים יום, לא נבעלתי–כופין אותו שיחלוץ לה; לאחר שלושים יום, מבקשים ממנו שיחלוץ לה. ובזמן שהוא מודה–אפילו לאחר שנים עשר חודש, כופין אותו שיחלוץ לה.