ט,ט הלבדין–אסורין, מפני שהן שועין. פיף של צמר בשל פשתן–אסור, מפני שהן חוזרין באריג. רבי יוסי אומר, משיחות של ארגמן–אסורות, מפני שהוא מולל עד שלא קושר. לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מותניו, אף על פי שהרצועה באמצע.
ט,י אותות הגרדין, ואותות הכובסין–אסורות משום כלאיים. התוכף תכיפה אחת–אינה חיבור, ואין בה משום כלאיים; והשומטה בשבת, פטור. עשה שני ראשיה בצד אחד–חיבור, ויש בה משום כלאיים; והשומטה בשבת, חייב. רבי יהודה אומר, עד שישלש. והשק והקופה, מצרפין לכלאיים