ז,ד בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, וכמידתה לכל רוח–זכרים, עולות; ונקבות, זבחי שלמים. רבי יהודה אומר, הראוי לפסחים–פסחים, קודם לרגל שלושים יום.

ז,ה בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה, עד שהוא מביא עימה את נסכיה; חזרו להיות מניחים אותה, ובורחים. התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור.

ז,ב מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה, לעולם מעשר; ובהר הבית, חולין. ובירושלים–בשאר כל ימות השנה, חולין; ובשעת הרגל, הכול מעשר.

ז,ג בשר שנמצא בעזרה–אברים, עולות; וחתיכות, חטאות. ובירושלים, זבחי שלמים. זה וזה, תעבור צורתו וייצא לבית השריפה. נמצא בגבולים–אברים, נבילות; וחתיכות, מותרות; ובשעת הרגל שהבשר מרובה, אף אברים מותרות.

ו,ו האומר הרי עלי עצים, לא יפחות משני גזרין; לבונה, לא יפחות מן הקומץ; זהב, לא יפחות מדינר זהב. שישה, לנדבה. נדבה, מה היו עושין בה: לוקחים בה עולות–הבשר לשם, והעורות לכוהנים. זה המדרש דרש יהוידע הכוהן הגדול, "אשם, הוא: אשום אשם, לה’" (ויקרא ה,יט). זה הכלל: כל שהוא בא משם חטא ומשם אשמה, יילקח בו עולות–הבשר לשם, והעורות לכוהנים; נמצאו שני כתובין קיימין, אשם לה’ ואשם לכוהנים. ואומר "כסף אשם וכסף חטאות, לא יובא בית ה’: לכוהנים, יהיו" (מלכים ב יב,יז).

מסכת שקלים פרק ז

ז,א מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה–קרוב לשקלים, ייפלו לשקלים; לנדבה, ייפלו לנדבה; מחצה למחצה, ייפלו לנדבה. בין עצים ללבונה–קרוב לעצים, ייפלו לעצים; ללבונה, ייפלו ללבונה; מחצה למחצה, ייפלו ללבונה. בין קינים לגוזלי עולה–קרוב לקינים, ייפלו לקינים; לגוזלי עולה, ייפלו לגוזלי עולה; מחצה למחצה, ייפלו לגוזלי עולה. בין חולין למעשר שני–קרוב לחולין, ייפלו לחולין; למעשר שני, ייפלו למעשר שני; מחצה למחצה, ייפלו למעשר שני. זה הכלל, הולכים אחר הרוב; מחצה למחצה, להחמיר.

Shachris, on Wednesday will be at 9:00 AM. There will not be a 7:00 Shachris on Wednesday

ו,ד שלושה עשר שולחנות היו במקדש: שמונה של שיש בבית המטבחיים, שעליהם מדיחין את הקרביים. ושניים במערב הכבש–אחד של שיש, ואחד של כסף; על של שיש, נותנין את האברים, ועל של כסף, כלי שרת. ושניים באולם מבפנים על פתח הבית–אחד של כסף, ואחד של זהב; על של כסף, נותנין לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב, ביציאתו–שמעלין בקודש, ולא מורידין. ואחד של זהב מבפנים, שעליו לחם הפנים תמיד.

ו,ה שלושה עשר שופרות היו במקדש, וכתוב עליהן–תקלין חדתין, ותקלין עתיקין, קינים, וגוזלי עולה, עצים, ולבונה, זהב לכפורת; שישה, לנדבה. תקלין חדתין, שבכל שנה ושנה; ועתיקין–מי שלא שקל אשתקד, ישקול לשנה הבאה. קינים, הן תורין; וגוזלי עולה, הן בני יונה. וכולם עולות, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרין, קינים–אחד חטאת, ואחד עולה; גוזלי עולה, כולן עולות.

The Rav will be giving Shiur tonight following Mincha Maariv. Supper to be served.

–

ו,ב מעשה בכוהן אחד שהיה מתעסק, וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה; בא ואמר לחברו. לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו בייחוד ששם הארון נגנז.

ו,ג ואיכן היו השתחוויות האלו: ארבע בצפון, וארבע בדרום, ושלוש במזרח, ושתיים במערב–כנגד השערים. שערים דרומיים סמוכין למערב–שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג; רבי אליעזר בן יעקוב אומר, ובו המים המפכים עתידים להיות יוצאים מתחת מפתן הבית. לעומתם בצפון סמוכים למערב–שער יכוניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר; ולמה נקרא שמו שער יכוניה, שבו יצא יכוניה וגלותו. ושבמזרח, שער ניקנור; ושני פשיפשין היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. ושניים במערב, שלא היה להם שם.

ה,ו שתי לשכות היו במקדש–אחת לשכת חשיים, ואחת לשכת הכלים: לשכת חשיים–יראי חטא נותנין לתוכה בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסין מתוכה בחשאי. לשכת הכלים–כל מי שהוא מתנדב כלי, זורקו לתוכה; ואחת לשלושים יום, הגזברים פותחים אותה. וכל כלי שנמצא בו צורך לבדק הבית, מניחין אותו; והשאר נמכרין, ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית.

מסכת שקלים פרק ו

ו,א שלושה עשר שופרות, שלושה עשר שולחנות, שלוש עשרה השתחוויות, היו במקדש. של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכוהנים, היו משתחווים ארבע עשרה; ואיכן הייתה–כנגד דיר העצים, שכן מסורת בידיהם מאבותיהם ששם הארון גנוז.

Parshas Balak

Hadlakas Neiros: 8:12 PM (not before 6:57 PM)

Mincha: 7:00 PM

Shabbos

Shachris: 9:00 AM followed by Kiddush (sponsorship available)

Mincha: 8:05 PM followed by Shalosh Seudos (sponsorship available)

Maariv: 9:21 PM

Shiva Assar B’Tamuz
Fast Begins: 4:16 AM
Shachris: 9:00 AM
Mincha: 8:10 PM
Maariv: 9:06 PM (45 min)

Fast Ends: 9:16 PM

Schedule this week:
Shachris Sunday 9:00 AM
Shachris Monday-Friday 7:00 AM
Mincha Maariv: 8:20 PM
Maariv: 9:50 PM

ה,ד מי שהוא מבקש נסכים–הולך לו אצל יוחנן, שהוא ממונה על החותמות; נותן לו מעות, ומקבל ממנו חותם. בא לו אצל אחייה, שהוא ממונה על הנסכים; נותן לו חותם, ומקבל ממנו נסכים. ולערב באים זה אצל זה, ואחייה מוציא את החותמות, ומקבל כנגדן מעות; אם הותירו, הותירו להקדש, ואם פחתו, משלם יוחנן מביתו–שיד הקדש לעליונה.

ה,ה מי שאבד חותמו, ממתינין לו עד הערב. אם מצאו לו כדי חותמו, נותנין לו; ואם לאו, לא היו נותנין לו. ושם כל היום כתוב עליהן, מפני הרמאין.