ח,ז הכותב נכסיו לבניו לאחר מותו, צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה, דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר, אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו–האב אינו יכול למכור, מפני שהן כתובין לבן; הבן אינו יכול למכור, מפני שהן ברשות האב. מכר האב, מכורין עד שימות; מכר הבן, אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. האב תולש, ומאכיל לכל מי שירצה; ומה שהניח תלוש, הרי הוא של יורשין.

ח,ח הניח בנים גדולים וקטנים–אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים, ולא הקטנים ניזונין על הגדולים; אלא חולקין בשווה. נשאו הגדולים, יישאו הקטנים; ואם אמרו הקטנים הרי אנו נושאים, כדרך שנשאתם אתם–אין שומעין להם: אלא מה שנתן להן אביהן, נתן.

Hi All,

B’rshus the Rav, I am sending this email on behalf of a local family. In short, there is a family within our community who is having severe struggles with trying to have children. They’ve gone to myriad specialists and unfortunately they have not yet been zocheh. As they are approaching their mid-40s, their time is running out and their doctor informed them that he is willing to try, one final time, to see if medical advances could help them along. As you could probably imagine, however, the cost of the procedure is immense and while this family does not want to reach out, they are left with little choice as they are short $11,000 and have depleted most of their savings.

This past year has been incredibly challenging and therefore, please do not feel compelled to give. That said, if you are able to donate please make a check payable to the Shul and reference “local family” in the description so we could keep track accordingly. In this zchus, may we all see endless amounts of nachas from our children. -Tzvi Wegh

https://secure.merchpay.com/km/

Have a wonderful Yom Tov!

ח,ה האומר איש פלוני בני בכור, לא ייטול פי שניים, איש פלוני בני, לא יירש עם אחיו–לא אמר כלום, שהתנה על הכתוב שבתורה. המחלק נכסיו לבניו, ריבה לאחד ומיעט לאחד והשווה להם את הבכור–דבריו קיימין. ואם אמר משום ירושה, לא אמר כלום; כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משום מתנה, דבריו קיימין. האומר איש פלוני יירשני, במקום שיש בת, בתי תירשני, במקום שיש בן–לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה. רבי יוחנן בן ברוקה אומר, אם אמר על מי שהוא ראוי לו לירושה, דבריו קיימין; ועל מי שאינו ראוי לו לירושה, אין דבריו קיימין. הכותב נכסיו לאחרים, והניח את בניו–מה שעשה עשוי, אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו; רבן שמעון בן גמליאל אומר, אם לא היו בניו נוהגין בו כשורה, זכור לטוב.

ח,ו האומר זה בני, נאמן. וזה אחי, אינו נאמן; ייטול עימו בחלקו. מת, יחזרו נכסים למקומן. נפלו לו נכסים ממקום אחר, יירשו אחיו עימו. מי שמת, ונמצאת דייתיקי קשורה על ירכו–הרי זו אינה כלום; זיכה בה לאחר–בין מן היורשים ובין שאינו מן היורשים, דבריו קיימין.

ח,ג בנות צלופחד נטלו שלושה חלקים בנחלה–חלק אביהם שהיה מיוצאי מצריים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר; ושהיה בכור, ונטל שני חלקים.

ח,ד אחד הבן ואחד הבת בנחלה–אלא שהבן נוטל פי שניים מנכסי האב, ואינו נוטל פי שניים מנכסי האם; והבנות ניזונות מנכסי האב, ואינן ניזונות מנכסי האם.

מסכת בבא בתרא פרק ח

ח,א יש נוחלין ומנחילין, נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין. אלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, הבנים את האב, ואחים מן האב–נוחלין ומנחילין. האיש את אימו, והאיש את אשתו, ובני אחיות–נוחלין ולא מנחילין. האישה את בנה, והאישה את בעלה, ואחי האם–מנחילין ולא נוחלין. האחים מן האם, לא נוחלין ולא מנחילין.

ח,ב סדר הנחלות כך הוא, "איש כי ימות, ובן אין לו–והעברתם את נחלתו, לבתו" (במדבר כז,ח): הבן קודם לבת, כל יוצאי ירכו של בן קודם לבת; הבת קודמת לאחים, וכל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחים; האחים קודמין לאחי האב, כל יוצאי ירכן של אחין קודמין לאחי האב. זה הכלל–כל הקודם בנחלה, יוצאי ירכו קודמין; והאב קודם כל יוצאי ירכו.

ז,ג מידה בחבל, אם חסר אם יתר–ביטל אם חסר אם יתר את מידה בחבל; אם חסר אם יתר, מידה בחבל–ביטל מידה בחבל את אם חסר אם יתר, דברי בן ננס. בסימניו ובמצריו–פחות שתות, הגיעו; עד שתות, ינכה.

ז,ד האומר לחברו חצי שדי אני מוכר לך–משמין ביניהם, ונוטל חצי שדהו. חצייה בדרום אני מוכר לך–משמין ביניהם, ונוטל חצייה בדרום. ומקבל עליו מקום גדר, וחריץ ובן חריץ. וכמה הוא חריץ, שישה טפחים; ובן חריץ, שלושה.

~The Rav will not be giving his Tefillah Shiur. Tefillah shiur will resume after Shavuos.

Erev Shabbos

Hadlakas Neiros: 7:40 PM (not before 6:30)
1st Mincha: 6:15 PM
2nd Mincha: ‪7:00 PM
3rd Mincha: 7:50 PM.

Reminder to Repeat Shema and Say Sefirah

Shabbos

Shachris: ‪9:00 AM‬, followed by Kiddush sponsored by Dr and Mrs Jeffrey Weber Lezecher Nishams Yechiel Meir Ben Yosef Yehuda and Bracha Bas Menachem Mendel
Sof Zman Kriah Shema: MA: 8:31 AM Gra:9:19 AM
Rav’s Halacha Shiur: 6:55 PM
Mincha: 7:35 PM, followed by Shalosh Seudos
Maariv: ‪8:49 ‬PM

Schedule During Week
Sunday: ‪7:45 AM‬ and 8:30 AM‬
Shachris Monday- Friday: ‪6:15 AM, 7:00 AM‬, ‪and 8:00 AM‬,
Mincha Maariv: ‪7:55 PM
Maariv: ‪9:30 PM

מסכת בבא בתרא פרק ז

ז,א האומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך–היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים–אינן נמדדין עימה; פחות מכן, נמדדין עימה. אם אמר לו כבית כור–אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים, או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים–הרי אלו נמדדין עימה.

ז,ב בית כור עפר אני מוכר לך מידה בחבל–פחת כל שהוא, ינכה; הותיר כל שהוא, יחזיר. ואם אמר לו אם חסר אם יתר–אפילו פחת רובע לסאה, או הותיר רובע לסאה–הגיעו; יתר מכן, יעשה חשבון. מה הוא מחזיר לו, מעות; ואם רצה, מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות: כדי לייפות כוחו של מוכר–שאם שייר בשדה בית תשעת קבין, ובגינה בית חצי קב, וכדברי רבי עקיבה בית רובע–מחזיר לו את הקרקע; ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר, אלא את כל המותר.

ו,ז מי שהייתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם מן הצד–מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו. דרך היחיד, ארבע אמות; ודרך הרבים, שש עשרה אמה. דרך המלך, אין לה שיעור; ודרך הקבר, אין לה שיעור. והמעמד, דייני ציפורי אמרו, בית ארבעת קבין.

ו,ח המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר, וכן המקבל מקום מחברו לעשות לו קבר–עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש; ופותח לתוכה שמונה כוכין–שלושה מכאן, ושלושה מכאן, ושניים מכנגדן. והכוכין אורכן ארבע אמות, ורומן שבעה, ורוחבן שישה. רבי שמעון אומר, עושה תוכה של מערה שש על שמונה; ופותח לתוכה שלושה עשר כוך–ארבעה מכאן, וארבעה מכאן, ושלושה מכנגדן, ושניים אחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. ועושה חצר על פתח המערה שש על שש, כמלוא מיטה וקובריה; ופותח לתוכה שתי מערות, אחת מכאן ואחת מכאן. רבי שמעון אומר, ארבע לארבע רוחותיה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכול לפי הסלע.

ו,ה מי שיש לו בור לפנים מביתו של חברו–נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין; ואינו מכניס את בהמתו ומשקה מבורו, אלא ממלא ומשקה מבחוץ. זה עושה לו פותחת, וזה עושה לו פותחת.

ו,ו מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו–נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין; ואינו מכניס לתוכה תגרין. לא ייכנס מתוכה לתוך שדה אחרת, והחיצון זורע את הדרך. נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהם–נכנס בשעה שהוא רוצה, ויוצא בשעה שהוא רוצה; ומכניס לתוכה תגרין. ולא ייכנס ממנה לתוך שדה אחרת, וזה וזה אינן רשאין לזורעה.