Rav’s Audio Moed Katan 1:7, 1:8

א,ז אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין; אבל מחזיר הוא את גרושתו, מפני שהיא שמחה לו. עושה אישה תכשיטיה במועד; רבי יהודה אומר, לא תסוד, מפני שהוא ניוול לה.

א,ח ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכלב. ומסרגין את המיטות; רבי יוסי אומר, אף ממתחין.

Rav’s Audio Moed Katan 1:5, 1:6

א,ה רבי מאיר אומר, רואים את הנגעים במועד להקל, אבל לא להחמיר; וחכמים אומרין, לא להקל ולא להחמיר. ועוד אמר רבי מאיר, מלקט אדם עצמות אביו ואימו, מפני שהיא שמחה לו; רבי יוסי אומר, אבל הוא לו. לא יעורר על מתו ולא יספדנו קודם לרגל שלושים יום.

א,ו אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכין את הכוכין. ועושין נברכת במועד, וארון עם המת בחצר; רבי יהודה אוסר, אלא אם כן יש עימו נסרים.

Rav’s Audio Moed Katan 1:3, 1:4

א,ג רבי אליעזר בן יעקוב אומר, מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד שלא ישקה את כל השדה; זרעים שלא שתו מלפני המועד, לא ישקם במועד. וחכמים מתירין בזה ובזה.

א,ד צדים את האישות ואת העכברים, בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו, במועד ובשביעית; וחכמים אומרין, שדה האילן כדרכו, ושדה הלבן שלא כדרכו. ומקרים את הפרצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו.

Rav’s Audio Megillah 4:9, 4:10

[ט] האומר יברכוך טובים, הרי זו דרך המינות. על קן ציפור יגיעו רחמיך, ועל טוב ייזכר שמך, מודים מודים–משתקים אותו. המכנה בעריות, משתקין אותו. האומר "ומזרעך לא תיתן, להעביר למולך" (ויקרא יח,כא), מן זרעך לא תיתן לאעברא בארמיתא–משתקין אותו בנזיפה.

ד,ח [י] מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם. מעשה תמר, נקרא ומיתרגם. מעשה העגל–הראשון, נקרא ומיתרגם; והשני, נקרא ולא מיתרגם. ברכת כוהנים, נקראין ולא מיתרגמין. מעשה דויד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין. אין מפטירין במרכבה; רבי יהודה מתיר. רבי אליעזר אומר, אין מפטירין ב"הודע את ירושלים" (יחזקאל טז,ב).

Rav’s Audio Megillah 4:5, 4:6

ד,ה המפטיר בנביא–הוא פורס על שמע, והוא עובר לפני התיבה, והוא נושא את כפיו. אם היה קטן, אביו או רבו עוברים על ידו.

ד,ו קטן–קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. פוחח–פורס על שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו. סומא–פורס על שמע ומתרגם; רבי יהודה אומר, כל מי שלא ראה מאורות מימיו, לא יפרוס על שמע. [ז] כוהן שיש בידיו מומין, לא יישא את כפיו; רבי יהודה אומר, אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס, לא יישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו.

R' Zvi Tversky