יא,ו הזורק ונזכר לאחר שיצאת מידו–קלטה אחר, קלטה כלב, או שנשרפה–פטור. זרק כדי לעשות חבורה, בין באדם בין בבהמה, ונזכר עד שלא נעשת חבורה–פטור. זה הכלל–כל חייבי חטאות אינן חייבין, עד שתהא תחילתן וסופן שגגה. תחילתן שגגה וסופן זדון, תחילתן זדון וסופן שגגה–פטורין: עד שתהא תחילתן וסופן שגגה.
מסכת שבת פרק יב
יב,א הבונה, כמה יבנה ויהא חייב–הבונה כל שהוא. המסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא, חייב. זה הכלל: כל העושה מלאכה, ומלאכתו מתקיימת בשבת–חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה–חייב, מפני שהוא כמתקן מלאכה