ה,ח מלווה אדם את אריסיו חיטים בחיטים לזרע, אבל לא לאכול. שהיה רבן גמליאל מלווה את אריסיו חיטים ביוקר והוזלו, או בזול והוקרו, ונוטל מהן כשער הזול–לא שהלכה כן, אלא שרצה להחמיר על עצמו.
ה,ט לא יאמר אדם לחברו, הלוויני כור חיטים, ואני נותן לך לגורן. אלא אומר לו, עד שיבוא בני, או עד שאמצא את המפתח; והלל אוסר. וכן היה הלל אומר, לא תלווה אישה כיכר לחברתה, עד שתעשנו דמים–שמא יוקרו חיטים, ונמצאו באות לידי ריבית.