ג,ה האומנין והאריסין והאפטרופין, אין להם חזקה. אין לאיש חזקה בנכסי אשתו, ולא לאישה בנכסי בעלה, ולא לאב בנכסי הבן, ולא לבן בנכסי האב. במה דברים אמורים, במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחים שחלקו, והמחזיק בנכסי הגר–נעל גדר, ופרץ כל שהוא–הרי זו חזקה.

ג,ו [ד] שניים מעידים אותו שאכלה שלוש שנים, ונמצאו זוממין–משלמין לו את הכול; שניים בראשונה, ושניים בשנייה, ושניים בשלישית–משלשין ביניהן. שלושה אחים, ואחד מצטרף עימהן–הרי אלו שלוש עדייות, והן עדות אחת.

ג,ז [ה] אלו דברים שיש להם חזקה, ואלו שאין להם חזקה: היה מעמיד בהמה בחצר, מעמיד תנור, וכיריים, וריחיים, ומגדל תרנגולין, ונותן זבלו בחצר–אינה חזקה; אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוהה עשרה טפחים, וכן לתנור, וכן לכיריים, וכן לריחיים, והכניס תרנגולין לתוך הבית, ועשה מקום לזבלו עמוק שלושה וגבוה שלושה–הרי זו חזקה.

ג,ח [ו] המרזב–אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה; המזחילה, יש לה חזקה. סולם המצרי, אין לו חזקה; ולצורי, יש לו חזקה. חלון המצרית, אין לה חזקה; ולצורית, יש לה חזקה. איזו היא חלון מצרית, כל שאין ראשו של אדם יכול להיכנס לתוכה. רבי יהודה אומר, אם יש לה מלבן–אף על פי שאין ראשו של אדם יכול להיכנס לתוכה, הרי זו חזקה. זיז–עד טפח–יש לו חזקה, ויכול למחות; פחות מטפח–אין לו חזקה, ואינו יכול למחות.