ה,ב המוכר את החמור, לא מכר את כליו; נחום המדי אומר, מכר את כליו. רבי יהודה אומר, פעמים מכורים ופעמים שאינן מכורים. כיצד: היה החמור לפניו, וכליו עליו–אמר לו מכור את חמורך זו, כליו מכורים; חמורך ההיא, אין כליו מכורים.

ה,ג המוכר את החמור, מכר את הסיח; מכר את הפרה, לא מכר את בנה. מכר אשפה, מכר את זבלה. מכר בור, מכר מימיו. מכר שובך, מכר יונים. מכר כוורת, מכר דבורים. הלוקח פירות שובך, מפריח בורך הראשונה. פירות כוורת, נוטל שלושה נחילין ומסרס; חלות דבש, מניח שתי חלות. זיתים לקוץ, מניח שתי גרופייות.