ה,ח המוכר יין ושמן לחברו, והוקרו או שהוזלו–עד שלא נתמלאת המידה, למוכר; משנתמלאת המידה, ללוקח. היה סרסור ביניהם, ונשברה החבית–נשברה לסרסור. וחייב להטיף שלוש טיפין; הרכינה ומיצת, הרי של מוכר. החנווני חייב להטיף לו שלוש טיפין; רבי יהודה אומר, ערב שבת עם חשיכה, פטור.
ה,ט השולח בנו אצל החנווני, ומדד לו באיסר שמן, ונתן לו את האיסר, ושבר את הצלוחית, ואיבד את האיסר–החנווני חייב; רבי יהודה פוטר, שעל מנת כן שלחו. ומודים חכמים לרבי יהודה, בזמן שהצלוחית ביד התינוק, ומדד החנווני לתוכה–החנווני פטור.