י,ג המכיר את כליו ואת ספריו ביד אחר–אם יצא לו שם גניבה בעיר–יישבע כמה הוציא, וייטול; ואם לאו–לא הכול ממנו, שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה ממנו.

י,ד זה בא בחביתו של יין, וזה בא בכדו של דבש–נסדקה כדו של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה–אין לו אלא שכרו; אמר לו, אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי–חייב ליתן לו. שטף הנהר חמורו וחמור חברו, שלו יפה מנה ושל חברו יפה מאתיים–הניח את שלו, והציל את של חברו–אין לו אלא שכרו; אם אמר לו, אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי–חייב ליתן לו.