מסכת בבא קמא פרק י

י,א הגוזל ומאכיל את בניו, והמניח לפניהם–פטורין מלשלם; אם היה דבר שיש לו אחריות, חייבין לשלם. אין פורטין לא מתיבת מוכסין, ולא מכיס של גבאין, ואין נוטלין מהן צדקה; אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

י,ב נטלו המוכסין את חמורו, ונתנו לו חמור אחר, ליסטין את כסותו, ונתנו לו כסות אחרת–הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. המציל מיד הגיס, מיד הנהר, ומיד הליסטין–אם נתייאשו הבעלים, הרי אלו שלו. וכן נחיל של דבורים–אם נתייאשו הבעלים, הרי אלו שלו; אמר רבי יוחנן בן ברוקה, נאמנת אישה וכן קטן לומר, מכאן יצא נחיל זה. ומהלך בתוך שדהו, ונוטל את נחילו; ואם הזיק, משלם מה שהזיק. אבל לא יקוץ את הסוכה, על מנת ליתן דמים; רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, קוצץ ונותן דמים.