ט,ז נתן לו את הקרן, ונשבע לו על החומש–הרי זה משלם חומש על חומש, עד שיתמעט הקרן משווה פרוטה. וכן "בפיקדון, או בתשומת יד או בגזל, או, עשק את עמיתו. או מצא אבידה וכיחש בה, ונשבע על שקר" (ויקרא ה,כא-כב)–הרי זה משלם קרן, וחומש, ואשם.
ט,ח איכן פקדוני, ואמר לו אבד, משביעך אני, ואמר אמן, והעדים מעידין אותו, שאכלו–משלם את הקרן; ואם הודה מעצמו–משלם קרן, וחומש, ואשם.