ט,ט [ח] איכן פקדוני, ואמר לו נגנב, משביעך אני, ואמר אמן, והעדים מעידים אותו, שגנבו–משלם תשלומי כפל; ואם הודה מעצמו–משלם קרן, וחומש, ואשם.
ט,י [ט] הגוזל אביו ונשבע לו, ומת–הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו. ואם אינו רוצה, או שאין לו–לווה, ובעלי החוב באים ונפרעים.
ט,יא [י] האומר לבנו, קונם שאי אתה נהנה לי–אם מת, יירשנו. בחייו ובמותו–אם מת, לא יירשנו; וייתן לבניו ולאחיו. ואם אינו רוצה, או שאין לו–לווה, ובעלי החוב באים ונפרעים.
ט,יב [יא] הגוזל את הגר ונשבע לו, ומת–הרי זה משלם קרן וחומש לכוהנים, ואשם למזבח: שנאמר "ואם אין לאיש גואל, להשיב האשם אליו . . ." (במדבר ה,ח). היה מעלה את הכסף ואת האשם, ומת–הכסף יינתן לבניו; והאשם ירעה עד שיסתאב, ויימכר וייפלו דמיו לנדבה. [יב] נתן את הכסף לאנשי משמר, ומת–אין היורשין יכולין להוציא מידם, שנאמר "איש אשר ייתן לכוהן, לו יהיה" (במדבר ה,י).