ד,י כשם שהונאה במקח וממכר, כך הונאה בדברים: לא יאמר לו בכמה חפץ זה, והוא אינו רוצה ליקח. ואם היה בעל תשובה, לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. ואם היה בן גרים–לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר "וגר לא תונה, ולא תלחצנו: כי גרים הייתם, בארץ מצריים" (שמות כב,כ).
ד,יא אין מערבין פירות בפירות, אפילו חדשים בחדשים, ואין צריך לומר חדשים בישנים; באמת, ביין התירו לערב קשה ברך, מפני שהוא משביחו. אין מערבין שמרי יין ביין, אבל נותן לו את שמריו. מי שנתערב מים ביינו–לא ימכרנו בחנות, אלא אם כן הודיע; ולא לתגר, אף על פי שהוא מודיעו, שאינו אלא לרמות בו את אחרים. מקום שנהגו להטיל מים ביין, יטילו.