י,ה מי שהיה כותלו סמוך לגינת חברו, ונפל, ואמר לו פנה את אבניך, אמר לו הגיעוך–אין שומעין לו. אם משקיבל עליו אמר לו, הא לך את יציאותיך, ואני נוטל את שלי–אין שומעין לו.
י,ו השוכר את הפועל לעשות עימו בתבן או בקש, ואמר לו תן לי את שכרי, אמר לו טול מה שעשית בשכרך–אין שומעין לו. אם משקיבל עליו אמר לו, הא לך את שכרך, ואני נוטל את שלי–אין שומעין לו.