ה,ב המלווה את חברו–לא ידור בחצרו חינם, ולא ישכור הימנו בפחות: מפני שהיא ריבית. מרבין על השכר, ואין מרבין על המכר. כיצד: השכיר לו את החצר, ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי, הרי היא לך בעשר סלעים לשנה, ואם משל חודש בחודש, מסלע בחודש–מותר; מכר לו את השדה, ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי, הרי היא לך באלף זוז, ואם לגורן, בשנים עשר מנה–אסור.
ה,ג מכר לו את השדה, ונתן לו מקצת דמיה, ואמר לו אימתיי שתרצה, הבא מעות וטול את שלך–אסור. הלווהו על שדהו, ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד שלוש שנים, הרי היא שלי–הרי היא שלו; כך היה בייתוס בן זונין עושה, על פי חכמים.