ה,ו אין מקבלין צאן ברזל מישראל, מפני שהיא ריבית. אבל מקבלין צאן ברזל מן הגויים, ולווים מהן ומלווים אותם בריבית; וכן בגר תושב. מלווה ישראל מעותיו של נוכרי מדעת הנוכרי, ולא מדעת ישראל.
ה,ז אין פוסקין על הפירות, עד שייצא השער. היה הוא תחילה לקוצרים, פוסקים עימו על הגדיש ועל העבט של ענבים, ועל המעטן של זיתים, ועל ביצים של יוצר, ועל הסיד משישקע כבשנו. פוסק עימו על הזבל, כל ימות השנה. רבי יוסי אומר, אינו פוסק עימו על הזבל, עד שיהא לו זבל באשפה; וחכמים מתירין. פוסק עימו כשער הגבוה; רבי יהודה אומר, אף על פי שלא פסק עימו, יכול הוא לומר לו תן לי כזה, או תן לי את מעותיי.