ט,ד המקבל שדה מחברו, ולא רצה לנכש–אמר לו מה אכפת לך, הואיל ואני נותן לך את חכורך–אין שומעין לו: שהוא אומר לו, למחר את יוצא ממנה, והיא מעלה לפני עשבים.
ט,ה המקבל שדה מחברו, ולא עשת–אם יש בה כדי להעמיד כרי, חייב ליטפל בה; אמר רבי יהודה, מה קצבה כרי, אלא אם יש בה כדי נפלה.