א,ב עת שבאו אבותינו לארץ, ומצאו נטוע–פטור; נטעו–אף על פי שלא כבשו, חייב. הנוטע לרבים, חייב; רבי יהודה פוטר. הנוטע ברשות הרבים, והנוכרי שנטע, והגזלן שנטע, והנוטע בספינה, והעולה מאליו–חייב בעורלה.
א,ג אילן שנעקר והסלע עימו, שטפו נהר והסלע עימו–אם יכול לחיות, פטור; ואם לאו, חייב. נעקר הסלע מצידו, או זיעזעתו המחרשה, או שזיעזעו ועשאו בעפר–אם יכול לחיות, פטור; ואם לאו, חייב.