ב,ד העושה עיסתו קביים, ונגעו זה בזה–פטורין מן החלה, עד שיישוכו. רבי אליעזר אומר, אף הרודה ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה.
ב,ה המפריש חלתו קמח–אינה חלה, וגזל ביד כוהן. העיסה עצמה, חייבת בחלה; והקמח–אם יש בו כשיעור–חייב בחלה, ואסורה לזרים, דברי רבי יהושוע. אמרו לו, מעשה וקפשה זקן זר; אמר להם, אף הוא קילקל לעצמו, ותיקן לאחרים