ד,ו היו שניים–מקצת אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה, מביאין ואוכלין באמצע: ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו, לתוך של חברו. היו שלושה, והאמצעי מובלע בינתיים–הוא מותר עימהן והן מותרין עימו, ושניים החיצונים אסורים זה עם זה. אמר רבי שמעון, למה הדבר דומה: לשלוש חצרות פתוחות זו לזו, ופתוחות לרשות הרבים, ועירבו שתיהן עם האמצעית–היא מותרת עימהן והן מותרות עימה, ושתיים החיצונות אסורות זו עם זו.
ד,ז מי שבא בדרך, והיה מתיירא שמא תחשך, והיה מכיר אילן או גדר, ואמר שביתתי תחתיו–לא אמר כלום. שביתתי בעיקרו–מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפיים אמה, ומעיקרו ולביתו אלפיים אמה; נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפיים אמה.