ז,ג חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה ורחב ארבעה, מערבין שניים; ואין מערבין אחד, אפילו מילא קש או תבן. מילא עפר או צרורות–מערבין אחד, ואין מערבין שניים.
ז,ד נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים, וכן שתי כצוצריות זו כנגד זו–מערבין שניים; ואם רצו, מערבין אחד. פחות מכן–מערבין שניים, ואין מערבין אחד.