מסכת כתובות פרק א

א,א בתולה נישאת ביום רביעי, ואלמנה ביום חמישי: שפעמיים בשבת בתי דינין יושבים בעיירות, ביום השני וביום החמישי; שאם היה לו טענת בתולים, היה משכים לבית דין.

א,ב בתולה, כתובתה מאתיים; ואלמנה, מנה. בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה–מן האירוסין–כתובתן מאתיים, ויש להן טענת בתולים. הגיורת, והשבויה, והשפחה–שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו פחותות מבנות שלוש שנים ויום אחד–כתובתן מאתיים, ויש להם טענת בתולים. [ג] הגדול שבא על הקטנה, והקטן שבא על הגדולה, ומוכת עץ–כתובתן מאתיים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, מוכת עץ, כתובתה מנה. [ד] בתולה אלמנה, גרושה, וחלוצה–מן הנישואין–כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולים. הגיורת, והשבויה, והשפחה–שנפדו, ושנתגיירו, ושנשתחררו יתרות על בנות שלוש שנים ויום אחד–כתובתן מנה, ואין להן טענת בתולים. [ה] האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים–אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שהוא מתייחד עימה. אחד אלמנות ישראל ואחד אלמנות כוהנים, כתובתן מנה; ובית דין של כוהנים היו גובים לבתולה ארבע מאות זוז, ולא מיחו בידם חכמים.