ב,ה האישה שאמרה אשת איש הייתי, וגרושה אני–נאמנת: שהפה שאסר, הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שהיא אשת איש, והיא אומרת גרושה אני–אינה נאמנת. האישה שאמרה נשביתי, וטהורה אני–נאמנת: שהפה שאסר, הוא הפה שהתיר. ואם יש עדים שנשבת, והיא אומרת טהורה אני–אינה נאמנת; ואם משנישאת, באו העדים–הרי זו לא תצא.
ב,ו שתי נשים שנשבו, זו אומרת נשביתי וטהורה אני, וזו אומרת נשביתי וטהורה אני–אינן נאמנות; ובזמן שהן מעידות זו את זו, הרי אלו נאמנות. [ז] וכן שני אנשים, זה אומר כוהן אני, וזה אומר כוהן אני–אינן נאמנין; ובזמן שהן מעידין זה את זה, הרי אלו נאמנין.