ד,ח לא כתב לה דאם תשתביין, אפרוקניך ואתבניך לי לאנתו, ובכוהנת אהדרניך למדינתיך–חייב: שהוא תנאי בית דין. [ט] נשבת, חייב לפדותה; אמר הרי גיטה וכתובתה, תפדה את עצמה–אינו רשאי. לקת, חייב לרפותה; אמר הרי גיטה וכתובתה, תרפא את עצמה–רשאי.
ד,ט [י] לא כתב לה, בנין דכרין דיהון ליכי מני, אינון ירתון ית כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחיהון–חייב: שהוא תנאי בית דין.