.

א,ז אין לוקחין עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה, מדמי מעשר שני; ואם לקח, יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות, ואשמות, מדמי מעשר שני; ואם הביא, יאכל כנגדן. זה הכלל–כל שהוא חוץ לאכילה ולשתייה ולסיכה מדמי מעשר שני, יאכל כנגדו.

מסכת מעשר שני פרק ב

ב,א מעשר שני ניתן לאכילה, ולשתייה, ולסיכה–לאכול דבר שדרכו לאכול, ולסוך דבר שדרכו לסוך. לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן. אין מפטמין שמן של מעשר שני, ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם; אבל מפטם הוא את היין. נפל לתוכו דבש ותבלים והשביחו, השבח לפי חשבון. דגים שנתבשלו עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו, השבח לפי חשבון. עיסה של מעשר שני שאפיה והשביחה, השבח לשני. זה הכלל–כל ששבחו ניכר, השבח לפי חשבון; וכל שאין שבחו ניכר, השבח לשני.