מסכת מעשר שני פרק ד
ד,א המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היוקר–פודה הוא כשער מקומו. המביא פירות מן הגורן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר–השבח לשני, והיציאות מביתו.
ד,ב פודין מעשר שני כשער הזול–כמות שהחנווני לוקח, ולא כמות שהוא מוכר; כמות שהשולחני פורט, ולא כמות שהוא מצרף. אין פודין מעשר שני אכסרה. את שדמיו ידועין, ייפדה על פי אחד; ואת שאין דמיו ידועין, ייפדה על פי שלושה–כגון היין שקסס, ופירות שהרקיבו, ומעות שהחליאו.