מסכת מעשרות פרק ד
ד,א הכובש השולק המולח בשדה, חייב; המכמין באדמה, פטור. המטבל בשדה, פטור. הפוצע זיתים על מנת שייצא השרף מהן, פטור. הסוחט זיתים על בשרו, פטור; ואם סחט ונתן לתוך ידו, חייב. המקפה לתבשיל, פטור; ולקדירה, חייב, מפני שהוא כבור קטן.
ד,ב תינוקות שטמנו תאנים לשבת, ושכחו לעשרן–לא יאכלו למוצאי שבת, עד שיעשרו. כלכלת שבת–בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר, אף הלוקט כלכלה לשלוח לחברו–לא יאכל, עד שיעשר