א,יא אין בין שילה לירושלים, אלא שבשילה אוכלים קודשים קלים ומעשר שני בכל הרואה, ובירושלים לפנים מן החומה; כאן וכאן קודשי קודשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדושת שילה, יש אחריה היתר; קדושת ירושלים, אין אחריה היתר.
מסכת מגילה פרק ב
ב,א הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון–לא יצא. אבל קורין אותה ללעוזות, בלעז; והלועז ששמע אשורית, יצא.