ה] בפסח, קורין בפרשת המועדות שבתורת כוהנים. בעצרת, ב"שבעה שבועות" (דברים טז,ט). בראש השנה, "ובחודש השביעי באחד לחודש" (במדבר כט,א). ביום הכיפורים, "אחרי מות" (ויקרא טז,א). ביום טוב הראשון של חג, קורין בפרשת מועדות שבתורת כוהנים; ושאר כל ימות החג, קורין בקרבנות החג.
ג,ז [ו] בחנוכה, בנשיאים. בפורים, "ויבוא, עמלק" (שמות יז,ח). בראשי חודשים, "ובראשי חודשיכם" (במדבר כח,יא). במעמדות, במעשה בראשית. בתענייות, ברכות וקללות; ואין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולם. בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קורין שלושה כסדרן; ואינו עולה להן מן החשבון–שנאמר "וידבר משה, את מועדי ה’, אל בני, ישראל" (ויקרא כג,מד), מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.