מסכת מגילה פרק ד

ד,א הקורא את המגילה עומד, יושב, קראה אחד, קראוה שניים–יצאו. מקום שנהגו לברך, יברך; שלא לברך, לא יברך. בשני, ובחמישי, ובשבת במנחה–קורין שלושה; אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

ד,ב בראשי חודשים, ובחולו של מועד–קורין ארבעה; אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה. זה הכלל: כל שיש בו מוסף, ואינו יום טוב–קורין ארבעה; ביום טוב, חמישה; ביום הכיפורים, שישה; בשבת, שבעה. אין פוחתין מהן; אבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא. והפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.