ט,י שתי חבורות שנתערבו פסחיהם–אלו מושכין להם אחד, ואלו מושכין להם אחד, אחד מאלו בא לו אצל אלו, ואחד מאלו בא לו אצל אלו; וכך הן אומרין: אם שלנו הוא הפסח הזה–ידיך משוכות משלך, ונמנית על שלנו; ואם שלך הוא הפסח הזה–ידינו משוכות משלנו, ונמנינו על שלך. וכן חמש חבורות של חמישה חמישה, ושל עשרה עשרה–מושכין להן אחד מכל חבורה וחבורה, וכך היו אומרין.

ט,יא שניים שנתערבו פסחיהם–זה מושך לו אחד, וזה מושך לו אחד, זה ממנה עימו אחד מן השוק, וזה ממנה עימו אחד מן השוק, זה בא אצל זה, וזה בא אצל זה; וכך הוא אומר: אם שלי הוא הפסח הזה–ידיך משוכות משלך, ונמנית על שלי; ואם שלך הוא הפסח הזה–ידיי משוכות משלי, ונמניתי על שלך.