א,ט מי שראה את החודש, ואינו יכול להלך–מוליכין אותו על החמור, ואפילו במיטה; ואם צודה להן, לוקחין בידם מקלות; ואם הייתה דרך רחוקה, לוקחין בידם מזונות: שעל מהלך לילה ויום, מחללין את השבת ויוצאים לעדות החודש–שנאמר "אלה מועדי ה’, מקראי קודש, אשר תקראו אותם, במועדם" (ויקרא כג,ד).
מסכת ראש השנה פרק ב
ב,א אם אינן מכירין אותו, משלחין עימו אחר להעידו. בראשונה, היו מקבלין עדות החודש מכל אדם; משקילקלו המינים, התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.