ד,ח שופר של ראש השנה–אין מפקחין עליו את הגל, ואין מעבירין עליו את התחום, ולא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטים על פני המים; ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות, בין בדבר שהוא משום לא תעשה. אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין, ייתן. אין מעכבין את התינוקות מלתקוע, ומתעסקין עימהם כדי שילמדו. והמתעסק, לא יצא; והשומע מן המתעסק, לא יצא.
ד,ט סדר תקיעות, שלוש של שלוש שלוש. שיעור תקיעה, כדי שלוש תרועות; שיעור תרועה, כדי שלוש יבבות. תקע בראשונה, ומשך בשנייה כשתיים–אין בידו אלא אחת. מי שבירך, ואחר כך נזדמן לו שופר–תוקע ומריע ותוקע, תוקע ומריע ותוקע, שלושה פעמים. כשם ששליח ציבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב; רבן גמליאל אומר, שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן.