י,ד המתכוון להוציא לפניו, ובא לו לאחריו–פטור; לאחריו, ובא לו לפניו–חייב. באמת, האישה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה–חייבת, שכן ראוי להיות חוזר. רבי יהודה אומר, אף במקבלי פטקין.
י,ה המוציא כיכר לרשות הרבים, חייב; הוציאוהו שניים, פטורין. אם לא יכול אחד להוציאו, והוציאוהו שניים–חייבין; רבי שמעון פוטר.