ו,ה יוצאה אישה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה ובין משל בהמה, בטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין; ובכבול ובפיאה נוכרית בחצר; ובמוך שבאוזנה, במוך שבסנדלה, במוך שהתקינה לנידתה; בפלפל ובגרגר מלח, ובכל דבר שתיתן לתוך פיה, ובלבד שלא תיתן כתחילה בשבת. ואם נפל, לא תחזיר. שן תותבת ושן של זהב–רבי מתיר, וחכמים אוסרין.
ו,ו יוצאין בסלע שעל הצינית. הבנות יוצאות בחוטין, אפילו בקיסמין שבאוזניהם. ערבייות רעולות, ומדייות פרופות. וכל אדם, אלא שדיברו חכמים בהווה.