ג,א בשלושה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה–בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג; והן גרנות של מעשר בהמה, דברי רבי עקיבה. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באב; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בניסן, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי–מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב; לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול.
ג,ב בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא. אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע–שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר: לפי שאדם צריך לצאת ידי הברייות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום–שנאמר "והייתם נקיים מה’, ומישראל" (במדבר לב,כב), ואומר "ומצא חן, ושכל טוב–בעיני אלוהים, ואדם" (משלי ג,ד).