ו,ו האומר הרי עלי עצים, לא יפחות משני גזרין; לבונה, לא יפחות מן הקומץ; זהב, לא יפחות מדינר זהב. שישה, לנדבה. נדבה, מה היו עושין בה: לוקחים בה עולות–הבשר לשם, והעורות לכוהנים. זה המדרש דרש יהוידע הכוהן הגדול, "אשם, הוא: אשום אשם, לה’" (ויקרא ה,יט). זה הכלל: כל שהוא בא משם חטא ומשם אשמה, יילקח בו עולות–הבשר לשם, והעורות לכוהנים; נמצאו שני כתובין קיימין, אשם לה’ ואשם לכוהנים. ואומר "כסף אשם וכסף חטאות, לא יובא בית ה’: לכוהנים, יהיו" (מלכים ב יב,יז).

מסכת שקלים פרק ז

ז,א מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה–קרוב לשקלים, ייפלו לשקלים; לנדבה, ייפלו לנדבה; מחצה למחצה, ייפלו לנדבה. בין עצים ללבונה–קרוב לעצים, ייפלו לעצים; ללבונה, ייפלו ללבונה; מחצה למחצה, ייפלו ללבונה. בין קינים לגוזלי עולה–קרוב לקינים, ייפלו לקינים; לגוזלי עולה, ייפלו לגוזלי עולה; מחצה למחצה, ייפלו לגוזלי עולה. בין חולין למעשר שני–קרוב לחולין, ייפלו לחולין; למעשר שני, ייפלו למעשר שני; מחצה למחצה, ייפלו למעשר שני. זה הכלל, הולכים אחר הרוב; מחצה למחצה, להחמיר.