א,ה אף על פי שאמרו, אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים; אבל אם שקלו, מקבלין מידם. הנוכרי והכותי ששקלו, אין מקבלין מידם; אין מקבלין מידם קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות. חטאות ואשמות, מקבלין מידם. זה הכלל–כל שהוא נידר ונידב, מקבלין מידם; וכל שאינו לא נידר ולא נידב, אין מקבלין מידם. וכן הוא מפורש על ידי עזרא, "לא לכם ולנו, לבנות בית לאלוהינו" (עזרא ד,ג).

א,ו ואלו חייבין בקולבון–לויים וישראל, וגרים ועבדים משוחררים; אבל לא נשים, ולא עבדים, ולא קטנים. השוקל על יד העבד, על יד האישה, על יד הכוהן, ועל יד הקטן–פטור. על ידו ועל יד חברו, חייב בקולבון אחד; רבי מאיר אומר, שני קולבונות. נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות.