א,ז השוקל על יד עני, על יד שכנו, ועל יד בן עירו–פטור; ואם הלוום, חייב. האחים והשותפין שחייבין בקולבון, פטורין ממעשר בהמה; ושחייבין במעשר בהמה, פטורין מן הקולבון. כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי.
מסכת שקלים פרק ב
ב,א מצרפין שקלים דרכונות, מפני משוי הדרך. כשם שהיו שופרות במקדש, כך היו במדינה. בני העיר ששלחו את שקליהם–נגנבו או שאבדו–אם נתרמה התרומה, נשבעין לגזברין; ואם לאו–נשבעין לבני העיר, ובני העיר שוקלים תחתיהם. נשבעו–נמצאו או שהחזירום הגנבים–אלו ואלו שקלים, ואין עולין להן לשנה הבאה.