ב,ב הנותן שקלו לחברו לשקול על ידו, ושקלו על ידי עצמו–אם נתרמה התרומה, מעל. השוקל שקלו מן ההקדש–נתרמה התרומה ואחר כך קרבה הבהמה, מעל; ממעשר שני, ומדמי שביעית–יאכל כנגדו.
ב,ג המכנס מעות ואמר, הרי אלו לשקלי–בית שמאי אומרין, מותרן נדבה; בית הלל אומרין, מותרן חולין. שאביא מהן שקלי, שווין שהמותר חולין. אלו לחטאתי, שווין שהמותר נדבה; שאביא מהן חטאתי, שווין שהמותר חולין.