ב,ז [ח] נשים ועבדים וקטנים, פטורין מן הסוכה; וכל קטן שאינו צריך לאימו, חייב בסוכה. מעשה כשילדה כלתו של שמאי הזקן; ופחת את המעזיבה, וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן.
ב,ח [ט] כל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע, ואת ביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתיי מותר לפנות–משתסרח המקפה. מושלים אותו משל, למה הדבר דומה–לעבד שבא למזוג לרבו, ושפך הקיתון על פניו.