ב,ג ואלו הן–זכרונות, ושופרות, “אל ה’, בצרתה לי” (תהילים קכ,א), “אשא עיניי, אל ההרים” (תהילים קכא,א), “ממעמקים קראתיך, ה'” (תהילים קל,א), “תפילה, לעני כי יעטוף” (תהילים קב,א). רבי יהודה אומר, לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן, “רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה שידפון ויירקון ארבה חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו, בארץ שעריו–כל נגע, וכל מחלה” (ראה מלכים א ח,לז; דברי הימים ב ו,כח), “אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו, על דברי הבצרות” (ירמיהו יד,א). ואומר חותמיהן
| Virus-free. www.avast.com |